המכון מציע
מידע נוסף
מצגת להתמודדות עם חרדת מבחנים
מצגת בנושא הצבת גבולות
שאלות ותשובות בנושא תוקפנות בקרב ילדים ובני נוער
שאלות ותשובות בנושא משבר אמצע החיים
שאלות ותשובות בנושא משבר אמצע החיים

האם משבר גיל הארבעים חייב להיות משבר?
האם זה חייב להיות משבר?
ומה עם כל מה שהשגנו עד לאמצע החיים?(החצי כוס המלאה)
בסופו של דבר זה הכול עניין של הבחירות שלנו...

תשובה:
לא אצל כולנו מופיע משבר. אצל חלקנו תהיה זרימה מתקופות ההתבגרות והבגרות הצעירה לעבר הבגרות ואמצע החיים ללא משבר, עם תחושות סיפוק ושמחה וזה יופי. לעיתים הדבר נובע מהסתגלות לא מודעת שלנו לשינויים כמו - הסתגלות לגיל, לעזיבת הילדים את הבית, לחוויית הסופיות להזדקנות ההורים לשאלה מה אני עוד רוצה לעשות- ומציאת פתרונות. חלקנו זורמים באותן תבניות לאורך כל החיים ללא צורך בשינוי. אך רבים חשים תחושות של צורך בשינוי שקשה להסביר מהו. חשוב לתת לכך לגיטימציה ולפתח כלים להתמודד, אך לא חייבים לחוות משבר.

 

מהן הסיבות למשבר אמצע החיים?
ברצוני לדעת האם חשבון הנפש שאנו עושים עם עצמנו, אשר גורם למשברים הפוקדים אותנו באמצע החיים (משבר גיל ה-40, משבר גיל ה-50 וכו') הוא למעשה ביטוי של מודעות עצמית שהתפתחה לפתע אצל האדם?

תשובה:
אנו חיים אכן בתקופה בה המודעות שלנו לגבי עצמנו, לגבי הבחירות שלנו בחיים, לגבי האפשרויות שהחיים מציעים לנו ולגבי מה אנו בוחרים היא יותר גבוהה.
החיים שלנו ארוכים יותר ולכן שאלות אמצע החיים- איך ומה עשינו בחיינו עד היום , מה אנו לומדים מכך על עצמנו ועל רצונותינו לגבי השנים הבאות.
יתכן שבעבר, ואולי בחברות מסוימות גם היום, הדרך הייתה סלולה וברורה ולא היה מקום לשאלות, ספקות ובררות לבחירה. כשעולות שאלות, ספקות ותהיות לעיתים זה מגיע למשבר.
משבר אמצע החיים נובע משינוי שחל אצלנו באמצע החיים. באמצע החיים, עם סיום משימות הבגרות הצעירה, של ביסוס מקצוע ופרנסה, זוגיות ומשפחה אנו שואלים עצמנו: עכשיו, כשעמדנו בכל המשימות מה אנו רוצים מתוכנו - להטביע חותם מקצועי, להעמיק את עולמנו הפנימי, להשקיע בקשר הזוגי, להשקיע בעצמנו, שלווה, להעז להוציא תוקפנות. ואנו רוצים כמה דברים. לוקח זמן להרגיש מה חסר לנו ואיך מתרגמים זאת למציאות חיינו. חשוב להכיר בתהליך ובמצוקה הנלוות ואז אנו יכולים להקשיב למה אנו צריכים. משבר אמצע החיים מערב הבנה של המודעות, אך אינו פתאומי. הוא הדרגתי וטבעי. הוא מותאם לשלב בחיים בו אנו מצויים בו יש לנו הרבה כוחות וניסיון, ביססנו עצמנו במציאות אנו מסתכלים הלאה. מחקרים מראים כי שינוי זה מופיע מעבר לתרבויות ומאופיין בהסתכלות פנימה ואינדיבידואליות גוברת. לכל אחד השינוי שלו והוא חווה אותו אחרת - חד או הדרגתי, משברי או נעים יחסית, דרמטי או יצירת איזונים. חשוב להקשיב ולא להשתיקו.

 

הקשר בין משבר אמצע החיים לעזיבת הילדים את הקן
מדובר על כך שגיל המעבר מתרחש כשהילדים עוזבים את הקן. היום, לעומת זאת, מקובל שנשים רבות מביאות ילדים בין גיל 30 ל- 40, כך שאישה בת 40 פעמים רבות מטופלת בילדים קטנים. האם זה גורם לכך שגיל המעבר אצלה לא מתרחש בגיל 40?
במילים אחרות, האם גיל המעבר הוא תוצאה של נסיבות חיצוניות כמו עזיבת ילדים את הקן? או תוצאה של גורמים אחרים?
תודה.

תשובה:
הופעת גיל המעבר הביולוגי והפסיכולוגי היא בתזמון אישי לעיתים ללא קשר לגיל הולדת הילדים. לכל אחד נהר חיים משלו.כשמשבר מופיע ניתן להבחין בקווים משותפים

 

האם זהו המשבר?
האם זה משבר? בית, ילדים, בעל עבודה - חוסר יכולת לתפקד בין כל אלה?
מריבות יומיומיות בזוגיות?
אי השלמה עם מי שאני וחוסר יכולת להשתפר?

תשובה:
הקשיים שאת מתארת מעידים ככל הנראה כי יש לך קושי עם עצמך. דברים אינם מתיישבים. לא חייבים להישאר במצב זה. ייעוץ או טיפול יכולים להועיל מאד. הם דורשים מאמץ רב אך יכולים להועיל. מציעה לפנות. אם תרצי הכוונה נוספת יותר ניתן לפנות לצוות המקצועי של המכון בטלפון או במייל- הפרטים למטה. . אני חושבת שאת יכולה בתהליך של טיפול להגיע לשיפור משמעותי


 

חשש מאבדן המסגרת בפנסיה
אני בן 62 ועומד לצאת לפנסיה, עסקתי כל חיי בהוראה למבוגרים ואני היום חי בחששות מה אעשה כשבוקר אחד לא יהיה לי לאן לפנות, נכון שאפשר להירשם למועדון ספורט , לעסוק בהתנדבות ולבקר את הנכדים אולם הבעיה העיקרית היא שאני לא בנוי לחוסר מסגרת, מה את מציעה.

תשובה:
אני מאוד מבינה את תחושתך. אני מבינה כי אהבת מאד את עיסוקך. אני מציעה לבסס את הפתרון על שילוב בין התעסוקות הנעימות שהצעת - ספורט, נכדים, בילויים, קריאה, תחביב חדש, לבין חיפוש אחר נושאים בהם תוכל ללמד מבוגרים בהתנדבות או בשכר בפנסיה. יש צורך עצום בהוראה בתחומים מסוימים. מאחר והוראה היא יכולת, אתה יכול בודאי ללמד מספר נושאים. מועדונים לגיל המבוגר, מתנסים, מכללות לקורסים של שומעים חופשיים מחפשים מרצים בנושאים שונים. בנה קורס והצע אותו. אני מציעה לא להתייאש אם יהיה קשה למצוא. אם תמצא מה אתה רוצה ללמד ואיך,ויהיו מספר אפשרויות זה ילך. השילוב בין כל המרכיבים יכול להועיל. חשוב להתכונן לתקופה הקשה ואם זאת לדעת שהיא יכולה לזמן הזדמנויות חדשות. עם זאת חשוב גם לאפשר לעצמך תחומי הנאה שלא היה לך זמן אליהם. אם יעלו על דרכך הזדמנויות ללמידה והוראה של נושאים חדשים אל תהסס. הלמידה וההוראה שומרות אותנו חיוניים


 

תחושת פספוס בקריירה
אני 3 חודשים אחרי גיל 40, נשואה ואמא לשלושה ילדים הקטן ביותר בן 10. כשנה וחצי אני מוצאת את עצמי מתלבטת, מתוסכלת, אובדת עצות, לא יודעת מה רוצה מעצמי, מחפשת משהו אחר ותמיד חוזרת לאותה נקודה. לא יודעת מה לעשות , איך לעשות. אני עובדת כמזכירה, אין לי השכלה אקדמאית, איכשהו עברו השנים ולא עשיתי לימודים לתואר. לא יודעת איך לצאת מהסחרחרת הזאת, שאני סוחבת איתי יום יום. מה עושים עם ההרגשה הזאת?

תשובה:
איננו מכירות טוב. בודאי יש למשבר אופי אישי מאד, אולם תחושות כאלו רווחות בגיל ובשלב במעגל המשפחה בו את מצויה. סביר להניח, וסליחה אם אני טועה, כי בשני העשורים האחרונים הקדשת הרבה למשפחה, לילדים לבניית הבית. התהליך היה מגייס ואף לרוב מספק, ושוב סליחה אם אני טועה. לקראת אמצע החיים משתנים התפקידים. הילדים גדלים. משתחררת אנרגיה המבקשת ביטוי עצמי. מחקרים בפסיכולוגיה מראים כי מעבר לתרבויות אנשים מחפשים באמצע החיים שינוי. גם נשות קריירה שואלות עצמן פתאום : מה השגנו, למה איננו מסופקות. ההנחה הרווחת היא כי בבגרות המוקדמת אנו מתפקדים בהתאם למטרות שלנו העונות במידה רבה על הציפיות החיצוניות : בית או קריירה. באמצע החיים אנו משתחררים להרגיש מה אנו רוצים. שינוי זה מכין אותנו להזדקנות, להעשרת העולם הפנימי והעברת המוקד מהחיצוני לפנימי. זהו פעמים רבות משבר המזמין הזדמנות לצמיחה. צריך לאגור לכך את הכוח, האומץ והתמיכה. מציעה לך להמשיך בתהליך החיפוש לאן את רוצה לצמוח מה את רוצה לבטא, אלו חלקים שלך את רוצה לבטא. ייעוץ או קבוצות העצמה יכולות להועיל. אם תרצי הכוונה נוספת ניתן לפנות לצוות המקצועי של המכון בטלפון או במייל- הפרטים למטה.

 

תחושות דיכאון בשנות ה-40+
אני בת 48 עובדת יש לי 3 ילדים גדולים -2 מהם בצבא. אני מתקשה לקום בבוקר -ולתפקד
מבחינה בריאותית -אין לי מחלות.האם אני בדיכאון?
אני לא מוצאת את עצמי, אני כל הזמן עייפה-הכי טוב לי זה לשים את הראש על הכר ולישון
יש לי תחושה שהימים בורחים ואין לי שליטה על החיים שלי. המטלות שיש לי בבית אני אומנם מבצעת-אבל פנימית אני לא מאושרת. (יש לי בעל אוהב ומפרגן )ולמרות זאת אני לא מרגישה שמחה. אני תמיד בתקווה שיעבור היום ואז אהיה יותר שמחה. לא רואים עלי כלפי חוץ שאני מרגישה כך ולא נעים לי להטריד את בעלי, למרות שהוא לפעמים קולט אותי ומנסה לעזור-השיחה עוזרת לאותו יום בלבד . האם יש מוצא מכל התסבוכת הזאת?

תשובה:
לא ניתן לאבחן מרחוק, אולם מתיאורך עולה, כי בהינתן שאין לך בעיות בריאותיות סביר כי העייפות, חוסר החשק והרצון שאת חשה מקורם נפשי. אני שמחה כי את מוקפת בסביבה אוהבת. פעמים רבות תחושות אלו תוקפות באמצע החיים לאחר שהילדים גדלים ויוצאים מהקן, וצריך לארגן את החיים סביב משימות אחרות. יתכן ויש נושאים שמעיקים עליך וצריכים להיפתח, יתכן ויש מרכיב רפואי שאינך מודעת אליו, יתכן ואת מחפשת שינוי שעלייך להשקיע באיתור הכיוון שלו. אני מציעה בכל אופן לפנות לרופא משפחה ולבצע בדיקות על מנת לשלול כי תחושותייך נובעות מחוסרים בויטמינים, ברזל, ו/או בעיות הורמונאליות. במקביל או אחרי תוכלי להסתייע בכל תהליך ייעוץ או טיפול לקידום המצב. במידה ואת מעוניינת בהפנייה ניתן לפנות לצוות המקצועי של המכון בטלפון או במייל- הפרטים למטה.

בכל מקרה נראה כי השלב הראשון הוא לא להסתיר מעצמך ומהסביבה כי יש מצוקה.



 

תחושת פספוס והחמצה
שלום, אני בן 45 וקצת, נשוי מאז שאני זוכר את עצמי, 2 ילדים שגדלו ועזבו את הקן, נמצא במקום בו מתחילים לעלות המון שאלות ותשובות אין. לאן ממשיכים מכאן, בנק המטרות שהצבתי לעצמי בגיל 20 מולא במלואו ובהצלחה יתרה, השגתי כמעט הכול, ובכל זאת קיימת בי מן תחושת ריקנות שמלווה במין מצב רוח ירוד.
חשוב להדגיש שנישואיי בגיל צעיר מאוד מנעו ממני המון חוויות שרבים מחבריי עברו, כמו נסיעה ארוכה למזרח או לדרום אמריקה, היכרות וניסיון מיני רב עם נשים לאורך השנים, לימודים. כיום רוב חבריי בני גילי נמצאים במצב בו הייתי לפני כ - 10 שנים, ואולם רובם אנשים שמחים בד"כ, פעלתנים וחדורי מוטיבציה וחיוניות.
מרגיש שהחוסר ניסיון שלי עם נשים (ידעתי בחיי אישה אחת בלבד) יוצר אצלי וגורם לי לרצות לחוות זאת מחוץ למסגרת, לנסות ולנהל מערכות נוספות לאלו הקיימת, אין לי כוונה לשבור את המסגרת הקיימת אך באופן אישי מרגיש החמצה גדולה בנושא.
הייתי שמח לשמוע דעתכן בנושא מה עליי לעשות וכיצד לפעול, אין לי ידע בתחום ולא ניסיון.

תשובה:
שלום לך, נשמע שדווקא עכשיו שהגשמת הרבה מטרות בחיים שלך אתה חווה תחושת פספוס והחמצה בחייך. נראה לי שבחרת ללכת בדרך של בטחון ובניה יציבה והיום אתה מרגיש שלא אפשרת לעצמך להיות הרפתקן ומתנסה ושלא חווית מספיק, נשמע שאתה חי חיי נישואין יציבים ושחשוב לך לשמור עליהם. הדרך לחוות ריגוש והרפתקה דרך פניה לקשרים מחוץ לנישואין נראית לי לא מתאימה, לדעתי חשוב שתברר לעצמך יותר לעומק את השורשים של תחושותייך ויתכן שאם תברר עמוק יותר תהיה הקלה לתחושותיך ויעלו פתרונות מתאימים ובונים.

 

מדוע למרות שיש לי הכול אני לא מאושר?
אני גבר בן 50. נשוי. אב לשני בנים גדולים - שניהם כבר לאחר שרות צבאי. הגדול כבר מזמן לא גר בבית, הצעיר עדיין בבית אבל ברור לי שזה לא ימשך עוד זמן רב.
לכאורה - הכול בסדר. יש לנו קן חם ומסודר. החיים הזוגיים שלי ושל אשתי נראים ומרגישים לי בסדר. אין שום בעיות כלכלה. שנינו עובדים ומתפרנסים בכבוד. לא חסר כלום. מידי פעם נוסעים לחו"ל. יש תחביבים. חיי המין - כמו חיי מין של זוג שחי יחדיו כבר המון שנים (עשרים ושבע). אבל רע לי. אני מנסה לשכנע את עצמי שהכול בסדר ושאני סתם נודניק טרחן, ומה יש לי להתלונן. ושאני צריך לומר תודה כי בלי עין רעה כולנו בריאים ושלמים, ויש פרנסה, ויש חוגים ותחביבים, ויש משפחה תומכת וחברים...
אז אם כל כך טוב, אז למה רע לי? למה אני בדיכאון כל הזמן? למה כל דבר נראה לי מאוס וגס? למה אני מתאפק כל הזמן לא לריב עם כולם? למה נמאס לי מהחיים?, למה אני כל כך סרקסטי ופוגע באנשים שלא עשו לי שום דבר רע? למה אני לא ישן טוב בלילות, וכל בוקר כשאני קם, אני מרגיש כאילו עבדתי בפרך?
למה אני מרגיש, שאם אמות עכשיו - אז בכלל לא איכפת לי!

תשובה:
הרגשות והתחושות שאתה מתאר הם אופייניים לאמצע החיים. למרות שעמדת במשימות רבות שהחברה מציבה בפנינו ואנו רוצים בהן מתוכנו - יש חוויה של דכדוך וחוסר סיפוק. לכל אחד מאתנו סיפור והיסטוריה משלו. אין תשובה אחת. אולם השלב הראשון והחשוב הוא להודות ולקבל שזה קורה - שהכול בסדר וכלום לא בסדר. לא להחניק את התחושה. להילחם באשמה ובאי הנוחות סביב הדכדוך כשיש לי כל כך הרבה. לאחר שמקבלים ופותחים יש אפשרות לבדוק. להתחיל מסע פנימה. מה חסר לי? - האם זהו תהליך של יצירת פתיחות רגשית? שינוי ביחס אל עצמי ואל העולם? אולי אתה מבקש לפתוח ערוצי ביטוי עצמי אחרים? רק לאחר שתקבל את התחושה תוכל לבחון מה חסר.התשובות לא תבואנה מיד. התהליך יכאיב אבל תבוא צמיחה. ניתן לעבור את התהליך לבד עם חברים או להעצימו באמצעות טיפול. חשוב שאתה תבחר את הערוץ. באם תחוש צורך בהכוונה אתה מוזמן לפנות לצוות המקצועי של המכון בטלפון או במייל- הפרטים למטה.

 

האם החלק הטוב של חיי מאחורי?
מאז שמלאו לי 40 אני בדיכאון ולא יודע איך לצאת מזה. אני חי בהרגשה שהחלק הטוב של החיים מאחורי וקשה לי להשלים עם זה. דיכאון דיכאון דיכאון. תעזרו לי. אני בקושי מתפקד. ועברה כבר יותר משנה

תשובה:
תחושותיך הקשות בתקופה זו בחייך מאפיינות לעיתים קרובות את המשבר ההתפתחותי שאנו חווים באמצע החיים. משימות החיים משתנות. הסופיות הופכת למוחשית ויש תחושה שנתקשה להשיג מה שהחמצנו או שהשגנו הישגים ועתה הם אינם ממלאים אותנו בסיפוק. כמובן, כי תחושות אלו קשורות לקורות ומהלך חיינו עד גיל 40. אם סבלנו מיותר קשיים ומצבי רוח, אם עברנו טראומות ואובדן הם יכבידו עתה. עם זאת, הידע הפסיכולוגי מראה כי תחושת משבר זה יכולה להוות מפתח ומנוף לשינוי והתפתחות קדימה. אם אדם מצליח לקבל את חייו, את מה שהיה ולא היה, את עצמו וחש בעלות על חייו, מתפתחת היכולת לחיות בשביל עצמנו. אנשים רבים שהגיעו להישגים עד גיל 40 חשים לפתע ריקנות. מה כל זה שווה. הנה אני כבר לא צעיר והצעירים עוברים אותי. השגתי - אז מה. בשלב זה עבודה על היכרות עם עצמי ומה חשוב לי פותחת פתח חדש לצמיחה וגדילה. אנשים מתחילים לעשות מתוך ביטוי עצמי. לא על מנת לעמוד בציפיות חברתיות הלוחצות אותנו בבגרות הצעירה. אלא על מנת לממש את עצמי. פתאום מתחוור שהחיים שלי הם שלי ואני יכול לעשות בשביל עצמי. על מנת להפוך את המשבר לתנופה ניתן לפנות לטיפול, לפנות ללימודים או סדנאות המפתחים מודעות עצמית וקשר עם עצמי. אם תרצה הכוונה ספציפית ניתן לפנות לצוות המקצועי של המכון בטלפון או במייל- הפרטים למטה.

 

להישאר או לעזוב מערכת יחסים?
אני בת 38 גרושה עם ילדה אני מאוד מתלבטת לגבי מערכת יחסים בה אני נמצאת ,אני בקשר עם בחור בן 35 כבר שנתיים הוא עדיין גר עם אבא שלו ומתרץ את זה שהוא לא עובר לגור איתי בזה שהעבודה שלו ליד הבית שלו,אבל כל ערב הוא מגיע אלי כמו דוגמן נקי מסודר נשאר לישון אצלי והולך בבוקר לעבודה , אני מאוד רוצה להקים משפחה להביא עוד ילד והאמת שעל הקשר איתו די התפשרתי אבל אני כאילו מנסה בכוח וזה לא הולך, הוא טוען שאני לא מספיק אוהבת אותו ורוצה ממנו רק ילד לכן הוא לא מתקדם איתי בקשר ,אבל אני אומרת לו בוא ננסה לחיות ביחד נראה אם זה עובד אבל כלום לא קורה . אני מרגישה שהזמן בעוכריי ומצד אחד מרגישה כאילו זה הצ'אנס האחרון שלי למרות שאני נראית טוב ומצד שני שנתיים אני נמצאת איתו והקשר די תקוע. עזרו לי לפני שיעברו עוד שנתיים קשה לי מאוד להחליט מפחדת להישאר לבד

תשובה:
שלום לך,
את מתארת מצב לא קל. את בתוך קשר שאינו זז לכאן או לשם. קשה להיפרד לוותר על משהו מוכר ובטוח. מצד שני, יש פחד להיתקע. אני מאמינה שפעמים רבות נטית לצאת הקשר ובסוף הנעימות והביטחון השאירו אותך שם. לא קל להכריע. יתכן וטיפול יסייע להכרעה. יתכן ואת צריכה לדמיין האם תוכלי להיות בלעדיו אם לא ינוע לכיוון של מגורים והורות. חשוב להקשיב פנימה עד שהתשובה באה. לעיתים טיפול עוזר לחדד את השאלות ואת התשובה בתהליך, אך תמיד בסוף ישנה הכרעה אישית. חשוב לדעת שבסוף אנו פותרים קונפליקטים, גם אם לוקח זה זמן בעצם העובדה שאנו חושבים עליהם ומבינים שאין פתרון נכון. יש יתרונות וחסרונות לכל מהלך. מאחלת לך להיות מחוברת לטוב ולרע בכל אפשרות והתלבטות עד שתעלה הבנה מה עלייך לעשות.

 

תחושת משבר בעקבות גירושין
הנני אישה בת 52 שהתגרשה לאחר שנות נישואים רבות,חצי שנה לאחר הגירושים לא הייתה מאושרת ממני על שנחלצתי מנישואין אלה.וכעת אני חשה משבר עמוק מאוד המקשה עלי לתפקד. הרגשה זו אינה רציונאלית מכיוון שאני מבינה עד כמה היה חשוב לי לעשות מהלך זה,האם תוכלי להסביר לי מדוע זה קורה לי?

תשובה:
אני מבינה שהתגרשת מחיי נישואין שסבלת מהם במשך שנים ארוכות.בתחילה שמחת שהשתחררת מרגשות קשים שעלו בתוך הנישואין, אבל כעת את מתפנה להרגיש את האובדן והכאב,כי פירוק נישואין, גם כאלו שסובלים בהם, זהו פירוק של בית, פירוק של מסגרת, שינוי קיצוני בכל אורחות חייך כפי שהיו שנים רבות קודם לכן. גירושין זה גם אובדן ומשבר ואבל על פירוק הבית ועל דברים נוספים שיתכן ואינך מודעת להם. בשוך השמחה הראשונית על גירושייך את מתפנה להסתגל ולבנות פרק חדש בחייך, פרק חדש ושונה, זוהי התחלה חדשה שמציבה בפנייך אתגרים חדשים וקשיים חדשים להתמודדות.

 

תחושת תקיעות בחיי נישואין
לכאורה עשיתי בחיים את מה שצריך לעשות. לימודים, עבודה, בין לבין טיולים לחו"ל...
ואז התחתנתי. בערך שנה אחרי הנישואין בעלי עבר משבר מסוים. זמן קצר אחרי המשבר נולד ילד. נוצר מצב שלא רק שאין בניינו שוויוניות בפועל הכול נופל עליי.
הוא לא מוכן לקחת חלק במטלות הבית, בטיפול בילד, בבילויים משותפים וכו'.
רוצה למצות את עצמו. רוצה תחביבים (יקרים) רוצה ללמוד לתואר ראשון.
החיים שלי תקועים. אני מתוסכלת. מרגישה שאני מקריבה את מיטב שנותיי עבורו.
רוצה ילד נוסף - הוא לא רוצה. אני מרגישה שיש לי דייר בבית שחי על חשבוני. אני משרתת אותו. וזה לא מעניין אותו. מרוכז בעצמו. מבחינתו שאני יעשה מה שאני רוצה רק לא להפריע לו. לוקח רק את מה שנוח לו מהנישואין.בא לי להתפוצץ!!!!

תשובה:
את מתארת מצב של תקיעות וקונפליקט. הקושי והתסכול שלך ברורים. לאורך זמן את חשה קושי בקשר, אין שינוי לטובה ואת בכל זאת נשארת בתוך הקשר. חשוב להבין מה מוביל להישאר בקשר למרות הקשיים הרבים. מה מאפשר מצב בו רק את חשה שעליך להתפשר והוא נותר באותו מקום. אני סבורה כי זהו מקרה בו ייעוץ של מטפל או מטפלת עם רקע בטיפול זוגי יכול להועיל על מנת לשנות את המאזן הזוגי. נתין לעבור תהליך צר וממוקד. אם תרצי סיוע בהפניה ניתן לפנות לצוות המקצועי של המכון בטלפון או במייל- הפרטים למטה.
אני סבורה כי אם תעמדי על מה מניע אותך בהחלטותיך תוכלי לצאת מהמבוך הזה

 

תחושת שוליות בקשר הזוגי ובמשפחה
אני בן 50 נשוי ומסודר - מתעורר בבוקר בלי חשק לכלום.
מרגיש שכל מה שהיה לי נתתי לאשתי - קידמתי אותה, בניתי לה עסק, תמכתי ותומך בעסק....ובשורה התחתונה ביטלתי את עצמי.המצב עד כדי כך חמור - שכאשר שואלים את משפחתי - מה אבא עושה הם לא בדיוק יודעים - ולמעשה גם לי קשה לתת תשובה.
אני יודע שברגע שאני זז הצידה - העסק נסגר.
לגבי האופציות לעסוק בתחום בו למדתי והתמחיתי נראות רחוקות בגלל גילי .
בסה"כ תקוע...עמוק עמוק

תשובה:
אתה מרגיש תקוע ומרגיש שאם תעשה שינוי כלשהו הכול יתמוטט, בו בזמן אתה חש עצמך כבוי ומדוכא וחסר ערך משל עצמך. מדוע אתה מבטל את עצמך? לפעמים ביטול עצמי נובע מחוסר ערך וחוסר בטחון עצמי וחשש לקחת אחריות על עצמך במרכז הבמה. אולי מתוך חשש ופחד שגם אתה יודע וגם אתה יכול. הבחירה לעמוד מאחורי הקלעים לפעמים היא נוחה. אפשרות נוספת היא שאתה עסוק בעסק של אשתך כי אינך סומך עליה שתדע לנהל את עניינה בעצמה וכך אתה מוצא את עצמך תלוי בה ולא מתפנה לעצמך.
לדעתי חשוב שתמצא את הדרך לעשות שינוי מהותי בחייך , שינוי דורש עבודה פנימית רבה ואומץ רב הכרוך בלחרוג מהדרך שנהגת בה עד היום.
יתכן שחשוב שתפנה לעזרה מקצועית, על מנת להבין את השורשים העמוקים יותר של המצב בו אתה חי וכדי לצבור כוחות ובטחון לשינוי המתבקש.
בהצלחה

 

בן זוג שהחל לשמור שבת
אני בשנות ה- 40 לחיי נשואה + 3 ילדים בוגרים.
עד לפני כשנה וחצי יצאנו לבלות בשבתות וחגים. לאחר מות חמי, בעלי החליט שהוא שומר שבת, ולא נוסע, הוא הלך מדי פעם לבית הכנסת, אך מעבר לכך לא שמר במיוחד את כל המצוות כמו להדליק אור לראות טלוויזיה וכו'. מאז הוא לא מוכן לחזור ל"עצמו" ולהחזיר לנו את חופש הטיולים והכיף שעשינו יחד בשבתות. מצב זה מלחיץ מאד, גורם לפגיעה בזוגיות, גורם למריבות אין סוף על כך שאני רוצה לצאת והוא לא. אנא עזרו לי איך לצאת מהמצב.
יש לציין שבתחילה בעלי אמר שישמור רק שנה אחת וזה היה מקובל עלי.

תשובה:
שלום לך,
אני מאד מבינה את המתח ואי הנוחות שאת חשה. היה ביניכם חוזה לחיים שהשתנה באופן חד צדדי. איבדתם משהו משותף ואת חשה שאין לך השפעה על המצב. אני מבינה כי הוא אינו פתוח למשא ומתן. אני מציעה לחשוב ביחד או בתהליך של ייעוץ זוגי איך תוכלו לגשר על הפער בלי שמישהו ימחק משהו שחשוב לו מאד. דרוש שיח ביניכם. לעיתים קשה לעשותו לבד. ייעוץ יכול לאפשר מרחבי פתרון שאינכם רואים כרגע : כיצד כל אחד יכול להתחשב בשני. מה הוא יכול לעשות במסגרת אמונותיו כדי שאת תרגישי יותר טוב וכיצד את יכולה להקל עליו. ייעוץ יכול לאפשר לפתוח מרחב זה ולהפחית מאבקי כוח. ניתן לעבור את התהליך גם ללא ייעוץ, אך זה עלול להיות יותר קשה. חשוב לבדוק איך פותחים מרחבי פעולה נוספים.

 

דייטים בפרק ב'
אני גרושה שנתיים וחצי, נרשמתי לאתרי הכרויות עם הצלחה עצומה ,שגם שיקמה את האגו שלי. יצאתי, חוויתי וניהלתי חיים של בת 20 פלוס,והיום אני מחפשת לרדת לקרקע להכיר אדם יציב ובטוח.משהו בי לא מסוגל להתחיל שוב להיכנס לאתרים או להיפגש.
החשק הלך וירד עם הזמן להיפגש. בפגישה האחרונה , דחה אותי האיש כי לא הצתתי לו את הניצוץ המיוחל, וזה גמר לי את החשק להיפגש בכלל. האם הזמן יחזיר לי את האפשרות הפיזית להיפגש? לעזוב את זה ולהפסיק לחפש,לתת לעצמי מנוחה או לא להרפות למרות הצורך להתבשל עם עצמי?

תשובה:
לאחר תקופה בה נהנית להיות מחוזרת והערך העצמי והדימוי העצמי שלך עלו ונתנו לך הרגשה טובה מאד עם עצמך, חווית דחייה ופגיעה שהשפיעו קשה על הערך והדימוי העצמי שלך, הפגיעה והדחייה גרמו לך להיות מיואשת מעצמך ומהסיכוי שתוכלי ליצור שוב קשר. את מיואשת ומתכנסת פגועה בתוכך. לדעתי חשוב להחזיר לך את האמונה בעצמך ובערכך וכן להמשיך לנסות ליצור קשר משמעותי עם בן זוג. עם זאת יתכן שאת בן אדם מאד פגיע ורגיש ואולי חשוב שתבררי דרך פניה לטיפול את הפגיעות שלך, תחזקי את הביטחון והערך הפנימיים שלך. אני מאמינה שכשתרגישי יותר חזקה עם עצמך תוכלי ליצור קשר משמעותי וממושך עם בן זוג.

 

רצון לעוד ילד
מזה כשנה אני חווה מעין תחושת ריקנות במקביל לתחושת החמצה. יש לי ילדה אחת אני גרושה ,לא מצליחה להחזיק מעמד בקשרים זוגיים מעל שנתיים ומרגישה כי זמני הולך ואוזל אני בלחץ מטורף להביא עוד ילד אבל זה לא קורה כי אני לא מצליחה לבסס קשר זוגי בריא. אני מרגישה כי אני אוטוטו מזדקנת ואני אשאר לבד וזה גורם לי פחדים נוראיים ולחץ ומתח כבד ביותר להשיג זוגיות ולהביא עוד ילד. אני בברוך רציני אני רוצה לציין כי אני נראית טוב והרבה מחזרים אחרי אבל משום מה זה לא מגיע לשלב של זוגיות רצינית ולהבאת ילד (אני בת 39) האם זה משבר גיל ה40? אני מרגישה שהחיים מתפספסים לי ומאוד קשה לי עם זה עזרו לי

תשובה:
אני מבינה את תחושותייך. הדברים לא קורים כמו שאת רוצה שיקרו. את רוצה כבר לראות ילד נוסף ומשפחה וזה לא קורה עדיין. נראה לי שאת נכנסת למלכוד בו הלחץ להגיע למטרה חשובה מונע מאתנו ליהנות מהדברים היקרים שיש לנו - כל יום שבתך עושה משהו חדש, משפחתך, חברייך, החיים המכילים רגעים קטנים וגדולים. אין זה אומר שלא צריך לתור להשגת מטרות. אך לעיתים הלחץ להשיגן גורם לנו לחוש שאנו מחוץ לחיינו. הייתי ממשיכה לנסות להכיר מישהו, ללדת עימו עוד ילד, או אולי לשקול לעשות עוד ילד לבד ואחר כך להמשיך במסע לזוגיות, אך באותו זמן להקפיד והשתדל לא ללכת ליד חיינו אלא בתוכם. לחיות את הווה. זה לא קל שיש את תחושת ההחמצה, הפספוס והמתח. אני יודעת. אני בעד לחתור למטרות, אך לא לתת להן לרוקן את חיינו.

 

פחד מלהישאר לבד
אני בת 37 , משכילה שרוצה להקים משפחה, נפרדתי לפני כשנה וחצי מבחור לאחר 3 וחצי שנים של חברות, לפני כחודש נפרדתי מבחור לאחר כחודשיים וחצי חודשי חברות, התחלתי להתאהב בו , אבל הוא חשב שהוא לא מספיק טוב בשבילי כי אני משכילה ועצמאית והוא לא משכיל וגר עם אמא שלו. אני באמת קצת התפשרתי איתו מרוב שרציתי כבר למצוא את האחד, אבל הוא כנראה הרגיש את זה ונפרדנו. אני מדוכאת, נראה לי שאשאר לבד לכל החיים וזה מלחיץ אותי מאד. בעבודה אני לא עושה שינוי למרות שלא טוב לי , כי אני רוצה זמן לחיפוש אחר בן זוג מתאים. אנא ייעצו לי מה לעשות

תשובה:
הקושי שאת מעלה מתאר את ההתמודדות שלנו עם שעוני החיים המתקתקים. את חשה כי גילך מתקדם. את מתמודדת ומקדמת מערכות יחסים ורוצה כבר להקים משפחה. הדברים אינם מתנהלים לפי רצונך. ראשית, אני חושבת כי שעוני החיים החברתיים מאד מלחיצים אותנו. למזלנו היום השעון הביולוגי ניתן להארכה ואפשר להרגיע את המתח. שום רכבת לא נעלמת. אני מציעה לקדם את השינוי בעבודה במקביל לניסיון לקדם מערכות יחסים. תוכלי תהליך של ייעוץ לבדוק האם ישנו דפוס של הכשלה של היחסים. הנחישות חשובה ויעוץ יכול לתמוך בה. אם תגיע לנקודה שתצטרכי לקבל בה החלטות תתמודדי עימה. בינתיים אני מציעה להיאבק על התחושה שהחיים כבר כאן וחשוב ליהנות מהם יחד עם התוכניות לעתיד. ליהנות מהקשרים בדרך למיסודם. לא לעצור את העבודה. מניסיוני בעבודה עם אנשים את עובדת על חייך והתוצאה תגיע. יש לך את השעון שלך עבדי עימו.

 

אמא בעיצומו של משבר
אמא שלי בעיצומו של המשבר, גלי חום, דיכאון, חוסר ביטחון... הכול! העובדה שאבא שלי ירד 16 ק"ג ממש לא עוזרת לה, היא מעט כבדה ואינה נכנסת למשטר דיאטה כדי להרגיש גם טוב יותר עם עצמה אלא מחפשת קיצורי דרך... היא במצב ממש רע לדעתי מבחינת מצבי הרוח וחוסר הביטחון.
מה שמדאיג אותי יותר מהכול זו העובדה שאני נוסעת ללמוד בחו"ל בעוד שלושה חודשים, ואני מפחדת עליה, שהמצב יתדרדר וכו' , היא כבר הייתה אצל רופאת המשפחה שלה אבל היא לא חולקת את מה שעובר עליה ואת התהליך. אנא המליצו לי מה לעשות, איך לכוון אותה, היא לא טובה בלבקש עזרה כמו שהיא בלתת אותה.

תשובה:
ערנותך לשלומה של אמך ומצבה הרגשי מרשימה ומרגשת. היא התברכה בבת שמסוגלת לראות אותה. אני מבינה את דאגתך על רקע נסיעתך. חשוב לשוחח עימה. לחלוק עימה חלק מדאגותיך. להסביר כי נראה שהיא מוטרדת. לחשוב יחד עימה על תהליך של ייעוץ. לעודד אותה להיפתח. להציע תמיכה במובן של להיות יחד. זה מאד עוזר. תוכלי להציע ייעוץ מתוך שיח עימה. עם זאת, חשוב שעם כל התמיכה והמעורבות הראויים והחשובים, תשמר תחושתך כי מותר לך ללכת לחייך ולהשקיע בהם וכי מחויבותך היא לסייע לה אך אינך יכולה לקחת אחריות במקומה ואינך אשמה בקושי שלה אף אם את דואגת ואכפתית באופן האחראי והבוגר שבו את מתבטאת. אם תרצי הכוונה ניתן לפנות לצוות המקצועי של המכון בטלפון או במייל- הפרטים למטה.

אם יש לכם שאלות נוספות ניתן להפנותם ל מטפלים/ות מהקבוצה בפורמים שלנו

להפניות והכוונה ראשונית לטיפול ניתן לפנות לצוות המקצועי שלנו בטלפון- 0526405776
או במייל siach@siachgroup.co.il
 
עיצוב ופיתוח אבי צ'רקהם
wolf grey 3s Lebron 11 michael kors outlet michael kors outlet Michael Kors Outlet kate spade outlet Louis Vuitton Outlet louis vuitton outlet louis vuitton outlet Cheap Oakley Sunglasses michael kors outlet Louis Vuitton Outlet lebron 12 louis vuitton outlet wolf grey 3s Michael Kors Outlet louis vuitton outlet sport blue 6s Louis Vuitton Outlet louis vuitton outlet
moncler outlet usa Moncler outlet hermes outlet prada outlet gucci outlet dior outlet lv outlet chloe outlet